שפתיים משמשות אותנו לביצוע כל כך הרבה פעולות שונות, ביניהן לדבר, לאכול לחייך להתנשק ועוד. שפתיים נמצאות קצת מתחת למרכז הפרצוף ומושכות תכופות את מבטי האנשים איתם אנו באים במגע, בדיוק כפי שעינינו נודדות מטה לכיוון השפתיים של הבנאדם שמולנו בעת שיחה.

לא תמיד אנחנו מתייחסים לצורה ולגודל של השפתיים של הבנאדם שמולנו, כי מבטנו זולג מהעיניים לכיוון השפתיים באופן טבעי, כדי לצפות בתנועות ולזהות את המילים שנאמרות לנו. אבל אם מולנו היו ניצבות זוג שפתיים מרשימות וודאי שזיהוי מילים לא היה הדבר היחיד, או אפילו הראשון, שהיה עולה לראשנו מהסתכלות עליהן.

בגלל המרכזיות של שפתיים בחיים החברתיים שלנו, אין רע בלנסות לשפר את הקיים ולדאוג שהשפתיים תעשינה רושם על כל אדם שנקרה לדרכן. לא מדובר בצורך מוזר במיוחד, שהרי אנחנו מנסים לבלוט לא מעט תוך שימוש בגופינו. מאפרים את פנינו, מטפחים את שערות ראשינו ומתלבשים במיטב בגדינו. הרושם החיצוני שאנו יוצרים בכל סביבה חברתית, הנו בעל השפעה מהותית על הצורה שבה אנשים יתפסו אותנו ובסביבה דוגמת עבודה, כל אמצעי שיבליט אותך על פני האחרים ויביא אותך לקידומים ולפרויקטים כדאיים הוא כשר.

הכוונה אינה לנסות להשיג הטבות דרך מראה חיצוני, אלא פשוט לומר שלמראה חיצוני יש משמעות בבחירה של אדם מסוים למטלה ולא באחר. יכול להיות שהבוס, פרט לעצם היותו עובד מסור, מעדיף את מראהו על זה של חברו ולכן הוא שנבחר ולא האחר. לא מדובר בהעדפה שנעשית בידיעה, הנטייה של הבוס היא ללכת עם מי שבולט בעיניו. ועם השפתיים יכולים להיות אותו גורם בולט אצלך, למה לא להשתמש בכך.

את השפתיים ניתן להדגיש עם איפור ואף לעבות אותן ובכך להבליט עוד יותר את אחד האיברים המרכזיים בגופנו.